רוב השכירים חוסכים לפנסיה לאורך כל חייהם המקצועיים, ומניחים שהחיסכון הזה יבטיח להם את רמת החיים שהתרגלו אליה. בפועל, רבים מגלים רק בשנים שלפני הפרישה שהקצבה הצפויה נמוכה משמעותית מהשכר האחרון שלהם.
לפער יש כמה מקורות. הראשון הוא שהקצבה מחושבת לפי הצבירה בפועל ולא לפי השכר האחרון, ולכן תקופות ללא הפקדות, הפקדות על שכר חלקי או משיכת כספים בדרך פוגעות בה ישירות. השני הוא דמי ניהול: הפרש קטן בשיעור דמי הניהול מצטבר לאורך עשרות שנים לסכומים משמעותיים. השלישי הוא מסלול השקעה שלא התאים לטווח הזמן ולמטרה.
מקור נוסף הוא פיזור. כשהחיסכון מחולק בין קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות ופוליסות ישנות, קשה לדעת כמה יש בפועל ומה כל רכיב צפוי להניב. כל גוף שולח דוח משלו, ואף אחד לא מחבר את כולם לתמונה אחת.
החדשות הטובות הן שכשהבדיקה נעשית מספיק מוקדם, יש מה לעשות. אפשר לבחון את דמי הניהול, להתאים את מסלולי ההשקעה, לאחד קופות כשזה נכון, ולתכנן כבר עכשיו את אופן משיכת הכספים ואת היבטי המס.
הצעד הראשון פשוט: לדעת מה המספרים האמיתיים. בדיקה מסודרת של כל המוצרים הפנסיוניים, יחד עם הוצאות המחיה הצפויות, מראה אם קיים פער ומה גודלו — ומאפשרת לסגור אותו כל עוד הזמן עובד לטובתכם.